בלוג

כמדריכה של צוותי חינוך במסגרות לגיל הרך, יש כמה דברים, שלא משנה לאיזו מסגרת אגיע, משפחתון או גן חובה, שתמיד יהיו נכונים: 1. ה"איך" חשוב

שנה חלפה. שנת הלימודים הסתיימה. השנה זכיתי להדריך פדגוגית פרחי הוראה בסמינר הקיבוצים, סטודנטיות בהסבת אקדמאים. זכיתי לפגוש נשים (הפעם היו רק נשים) שבחרו מהלב

אי אפשר לדבר הכלה בלי לדבר על הנגשה. לא מעט מדובר בהכלה על הצורך לעשות התאמות. להנגיש. לראות את הפרט ולהתאים את המרחב אליו ולא

ככל שהמסע הזה של עבודה עם אנשי חינוך והורים מתארך, אני מבינה שאחד מהאתגרים הגדולים ביותר שלנו היא לעבוד על המוגבלות שלנו עצמנו להכיל. הקושי

עדי עזריה יעקב היא מורה להוראה מותאמת בבית ספר יסודי בחולון. כמו כן, היא אמא לשתי בנות כשהבכורה אובחנה בגיל שנתיים עם אוטיזם. עדי כיום

פזית גלר היא אשת חינוך המלווה הורים, ילדים ואנשי חינוך. שוחחנו על הקשבה (למי הכי כדאי להקשיב ולמה), על החיבור בין הוראה להורות ועל איך

עדי היא מורה להוראה מותאמת בבית ספר יסודי בחולון. בנוסף לכך היא גם אמא לשתי בנות כשהבכורה אובחנה מגיל שנתיים עם אוטיזם וחברה בהנהגת הורים

אם יש מישהו שאני יכולה לדבר איתו שעות על גבי שעות על הכלה ולא משנה אם ברובד אישי או חינוכי או טיפולי, זו קרן. כי

קישור לפרק בפרק זה אירחתי את מיה שחר זילברבוש. האמת היא שאנחנו מכירות מאז שאנחנו בנות 14 כך שההתרגשות לפגוש אותה היתה ענקית ולא רק בגלל הקלטת