כמדריכה של צוותי חינוך במסגרות לגיל הרך, יש כמה דברים, שלא משנה לאיזו מסגרת אגיע, משפחתון או גן חובה, שתמיד יהיו נכונים:

1. ה"איך" חשוב לא פחות מה"מה". עוד שאלות טובות שאיש חינוך טוב צריך לשאול את עצמו כל הזמן הן "למה אני עושה את מה שאני עושה" וגם"עבור מה". ואז לבדוק טוב טוב שהמניעים הם גם פנימיים ולא רק חיצוניים.

2.את הילדים לעומת זאת לא מומלץ לשאול "למה". זאת בגלל שהם  לרוב לא יידעו לתת את התשובה על כך ואם כן, היא לא תהיה אפקטיבית- כי השאלה "למה" היא רחבה מידי. לעומת זאת "מה רצית להגיד כשעשית את…" או "מה רצית לעשות?" הן שאלות יותר ברורות וממקדות אותנו להבנה במקום להאשמה שלפעמים טמונה מאחורי השאלה "למה עשית את זה"…

3. שלהיות במודלינג (כלומר מקור מיטיב ומדוייק לחיקוי) טוב יותר מכל הסבר, מכל אמירה ולפעמים גם מכל פעולה אחרת.

4. שכולם רוצים שיראו אותם.בוודאי שגם ילדים. אז תשתדלו לראות אותם ולעודד כשהם בטוב. כך, ילד לומד שמבחינים פה במעשיו הטובים ופחות צריך "לצלצל בפעמונים" של התנהגויות מפריעות.

5. שאווירה בצוות יכולה להשפיע על כל היום. של הילדים ושל הצוות. לא מומלץ (בלשון המעטה) להקל ראש בדינמיקות תוך צוותיות. הן חלק מהפדגוגיה הלא מדוברת, זו שלא כתובה בתוכנית השנתית אבל מעצבת את איך תיראה ותרגיש השנה. איך להסתדר, איך לאהוב. איך לקבל. איך לתקשר. הם מסתכלים עלינו ולומדים.